יצא מתצוגה – תווים – לו יהי

שייקה לוי מהגששים מספר: "עד שיוסי בנאי בא לביים אותנו, נעמי כאילו החרימה אותנו בגלל ששם ההרכב שלנו לא מצא חן בעיניה", חושף לוי. "שנה לאחר שהתחילה אתנו ב'יש לי חג', פרצה מלחמת יום הכיפורים. הוזעקנו לאולפן כדי להקליט את 'לו יהי'. כשהצענו לה לשיר איתנו, היא הסתייגה עד שנענתה ופתחה את השיר בהקלטה. זה היה כמו פצצה. השיר נהפך להמנון של המלחמה." יום לאחר מכן חווה אלברשטיין שרה גם את "לו יהי".
– יומיים לאחר ההכרזה על הפסקת האש, כותב לה חייל: "נעמי, קשה לבטא במלים את שהלב מרגיש לגבי שירך 'לו יהי'. כן תמשיכי! שלך, חייל אלמוני".
ברבים משיריה ניכר מבט נשי ייחודי, ולעיתים מחאתי. ״ולס להגנת הצומח״ נכתב כמחאה על אונס והטרדות מיניות, ב״שיר ערש למקרים מיוחדים״ בוטאו, לכאורה בהומור, התמודדויותיה כאישה גרושה, וב״כבר מאוחר יונתן ומיכלי״ ניכר ההיבט האימהי בפרסונה הכותבת שלה. שמר תרגמה לעברית שירים מיידיש, מצרפתית ומאנגלית, ובהם ״אהבה בת עשרים״ לז׳אק ברל ו״על הדרך עץ עומד״ לאיציק מאנגר.
בישראל ובעולם היהודי התקבלו שיריה כנכסי צאן ברזל. ״ירושלים של זהב״ תורגם לשפות רבות, בוצע בידי מבצעים רבים ובאירועים חשובים, ואף נבחר כ״שיר היובל״ בשנת ה-50 למדינת ישראל. ב-1983 זכתה זמר בפרס ישראל לזמר עברי, וב-2000 נבחרה כחברת האקדמיה ללשון העברית. זכתה בתוארי דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן
על הדבש ועל העוקץ 1981
שיר אישי שנכתב כשיר נחמה לאחותה של שמר שהתאלמנה באותה שנה. השיר מתייחס לבדידות ולהיות אדם לעצמו. במקורות מופיע "השיבנו ונשובה" ובשיר כתוב הפסוק בלשון יחיד "השיבני ואשובה", הכוונה למצב נפשי, לרצון להיות שוב במצב טוב.
יש הטוענים כי שמר כיוונה מלכתחילה למשמעות ציבורית-פוליטית בשיר, הבולטת במיוחד בנוסח שונה של השיר אותו ציטטה שמר בריאיון משנת 1980 ערב ביצוע הבכורה. שמר, שהייתה מיודדת עם אנשי גוש אמונים ומתנגדי הפינוי מימית, בירכה על אימוצו על ידיהם על אף שכאמור כתבה אותו במקור לאחותה בעקבות אסונה הפרטי. "כמו שקורה בדרך-כלל עם שירים, הם אוספים בדרך משקל ומשמעויות", העירה בריאיון עם צאת אלבומה ב-1981. "שיר הוא כמו בריה חיה, ועושה לעצמו ביוגרפיה". השיר זכה למקום של כבוד בין מה שמכונה 'שירי ארץ ישראל' ואף שובץ בתקליטי אוסף שונים שבהם קובצו שירי שירה בציבור (השיר זכה לדירוג הגבוה ביותר כשיר המתאים לז'אנר של 'שירי ארץ ישראל'). כמו כן נכלל השיר במצעדי היובלים שנערכו בשלהי שנות השמונים והתשעים. בשנת 1991 נערך על ידי הערוץ הראשון ערב מחווה לשמר שכונה 'על כל אלה – הדרן לנעמי שמר', שם שמעיד יותר מכל עד כמה השיר קשור בשמה של נעמי שמר. ב-1995, בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין, תרגמה נעמי שמר את השיר "הו רב חובל" – שירו של המשורר האמריקאי וולט ויטמן "Oh Captain, My Captain" שנכתב לאחר הירצחו של אברהם לינקולן ולזכרו, מאה ושלושים שנה לפני כן. נעמי שמר חשה שהמילים מתאימות לבטא את כאבה וכאב העם בתקופה שלאחר הרצח. היא תרגמה את השיר לעברית והלחינה אותו.