דגל תנועת פועלי ציון
רוסיה, 1917
משי מצויר
מתנת נתן פרמן
חייב לדעת
הכרזה היא בעברית וברוסית ומפרסמת את תנועת/קבוצת פועלי ציון.
פועלי ציון הייתה תנועה של עובדים יהודים, שמשמעותה בעברית היא "עובדי ציון". זו הייתה תנועה של יהודים מרקסיסטים-ציוניים בערים שונות באירופה ובאימפריה הרוסית. בעקבות דחיית הציונות על ידי הבונד (הברית הכללית של העבודה היהודית), פועלי ציון הוקמה בראשית המאה ה-20 על ידי עובדים יהודים שהאמינו ברעיון של מימוש הזהות היהודית בארץ משלהם ודחפו להקמת ארץ ישראל. הם הונעו על ידי רעיונות סוציאליסטיים וציוניים.
מידע נוסף
פועלי ציון הייתה תנועה שהתפתחה ברחבי התפוצות היהודית. סניפים נודעים של פועלי ציון הוקמו בניו יורק, לונדון, אוסטריה, רוסיה ואפילו בארץ ישראל. הקונגרס העולמי הראשון של פועלי ציון התקיים באוגוסט 1907 בהאג, הולנד. קונגרסים נוספים התקיימו בקרקוב, וינה וסטוקהולם, בהם נדונו פרויקטים סוציאליסטיים מעשיים בארץ ישראל.
כמה תנועות נוער חשובות, כמו השומר הצעיר המרקסיסטי והבונים דרור הסוציאליסטית, צמחו מתוך תנועת פועלי ציון. כולן נדחפו על ידי הרעיון של הקמת זהות וקהילה יהודית חזקה.
התנועה הייתה קטליזטור למאבק האירופי לזכויות יהודים ולמדינה יהודית והייתה חלק מתנועה ציונית גוברת. היא סימנה את תחילת האיחוד בין התנועה הציונית הסוציאליסטית השמאלית לבין תנועות העבודה היהודיות באותה תקופה ברחבי מזרח ומרכז אירופה. ציונים סוציאליסטיים האמינו שמדינה יהודית תוכל להיות מוקמת באמצעות מאמצי מעמד הפועלים ויצירת חברה יהודית של עובדים שתתיישב בארץ ישראל. אנשים חשובים בתנועת ציונות העבודה כללו את משה הס, בר בורוכוב, דוד בן-גוריון וגולדה מאיר.
