פאנל טקסט
אתם היושבים באין מחריד
במשכנות מבטחים;
אתם המוצאים מאכל חם ופני ידיד
בשובכם הביתה עם דמדומים:
התבוננו וראו הזהו אדם
העובד בבִצה הקרה;
הוא, שאינו יודע מנוחה ונלחם
למען פת לחם זעירה.
שבעבור "כן" או "לא" לבן מוות היה.
התבוננו וראו האם אשה היא זאת.
בת בלי שם ובלא שיער;
שלא נותר בה עוד כוח לזכור,
שעיניה ריקות וצונן חיקה
כצפרדע ביום חורף וכפור.
הרהרו וזִכרו כי כל זאת אירע
והיו הדברים האלה…
פרימו לוי, מתוך: הזהו אדם
חייב לדעת
סופר וכימאי איטלקי יליד טורינו, מחבר הספר הנודע "הזהו אדם?" (1947), מן הממוארים ההומניים הנודעים והחשובים במאה ה-20, שבמרכזו עדות מצמררת ממחנה אושוויץ. הכשרתו ככימאי הצילה אותו ממוות במחנה. עם חזרתו לאיטליה, לאחר מסע תלאות שתועד בספריו, עבד ככימאי והחל לכתוב ולפרסם. רבים מספריו עסקו בנפש האדם בשואה, בקורבנות ובמקרבנים, ובחזרה לחיים של אחרי המלחמה. כתב רומנים, סיפורים קצרים, ממוארים ושירה. יצירותיו ומורשתו הן נדבך חשוב בחקר השואה ובהוראתה. בין ספריו הנודעים: "הפוגה" (1963), "הטבלה המחזורית" (1975), "מפתח-כוכב" (1978) ו-"השוקעים והניצולים" (1986).