טקסט: עיטורי הקיר בבית הכנסת דורא אירופוס

דורא אירופוס (דורא- השם הסורי המקורי; אירופוס- תוספת סלווקית) הייתה עיר שידעה מלחמות ותהפוכות שלטון. בשנת 256 לספירה התקיפו הפרסים את העיר, וכדי לקדם את פני המצור הרסו הרומאים, שליטי המקום, את הבניינים הסמוכים לחומה ובנו עליהם סוללה לשם חיזוקה. בית הכנסת, שהיה צמוד לחומה, כוסה בעפר ובדרך זו ניצל מהרס גמור וציורי הקיר נשתמרו. בית כנסת זה היה השני שהוקם באותו מקום.
מתחתיו נתגלו שרידיו של בית כנסת צנוע יותר שקדם לו, שקירותיו היו מעוטרים בדגמים גיאומטריים וצמחיים. בנייתו של בית הכנסת הושלמה ב244/5 לספירה. על התאריך מעידה כתובת בארמית שנתגלתה במקום ומזכירה את שמואל בן-אידי, "זקן היהודים", שבנה אותו. הקירות ועליהם ציורי הקיר פורקו והוקמו מחדש במוזיאון בדמשק.
ציורי הקיר בבית הכנסת של דורא אירופוס נחשבים עד היום לממצא יוצא דופן ובעל חשיבות גדולה בתולדות האמנות. המבנה הוקם באזור גבול בין האימפריה הרומית והפרסית והיה מקום מפגש של התרבות ההלניסטית עם התרבות המזרחית. ההשפעות של האמנות ההלניסטית והפרתית ניכרות בציורים שכיסו את כל ארבעת הקירות של אולם התפילה. תיאור הדמויות, לבושן, ארגון החלל והפרופורציות, מצביעים על מיזוג תפיסות אמנותיות של רומי והמזרח, שהיו נקודת זינוק להתפתחותה של אמנות ימי הביניים באירופה.

האם אנו מזהים סיפורי תנ"ך או אירועים יהודיים המעטרים את הקירות?
מפת האזור מדגימה כי דורא אירופוס הינה עיר גבול והושפעה משתי התרבויות שלידה- ההלנסטית והפרסית. עולות פה שאלות של השתלבות והיבדלות עם הסביבה, עד כמה אני מושפע מהסביבה בה אני נמצא ועד כמה אני משמר את גבולות הזהויות היהודיות שלי. בנוסף, עולה כאן המתח של ציורי הקיר של אנשים, דמויות ואירועים מהתנ"ך לבין הדיבר השני "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

הקירות כוללים תמונות על נושאים השאובים מהמקרא, ובאחדים גם תיאורים המושפעים מפירושים מדרשיים. הציורים סדורים ללא סדר כרונולוגי או סיפורי, ולכן זכו לפירושים שנים ומגוונים במחקרים הרבים של היסטוריוני אמנות יהודית ונוצרית. דמותו של משה חוזרת בתיאורים שונים על פני הקיר המרכזי, המערבי, הפונה לכיוון ירושלים, בו נמצאת גומחה ששימשה כנראה ארון קודש.