פאנל טקסט
בעולם היהודי יודעים כולם שיש ספרדים ואשכנזים. אבל מתי בדיוק נטבעו ההגדרות הללו?
מדובר בשתי מסורות יהודיות שהתפתחו במהלך ימי הביניים ותקפות גם היום. ההבדלים בין השתיים משתקפים גם בבתי הכנסת שלהן.
הם ניכרים בסגנון הבנייה, בצורת הישיבה, בעיצוב הפנים, בתשמישי הקדושה, ובנוסח התפילה ובניגוניה.
מידע נוסף
אשכנזי וספרד – הנוסחים
נוסח ספרד הוא נוסח התפילה של הסידור שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה והוא הנוסח המקובל על רוב האשכנזים בישראל. למרות שמו, נוסח ספרד אינו נוסח התפילה של יהודי ספרד, אלא אחד משני נוסחי התפילה המרכזיים של יהודי אשכנז (השני מכונה נוסח אשכנז). יש המעדיפים, לכנות את "נוסח ספרד" "נוסח החסידים" או "נוסח סְפַרְד", על מנת להבדיל בינו ובין נוסח התפילה של יהודי ספרד ועדות המזרח המכונה "נוסח הספרדים" נוסח "ספרדי" או נוסח "עדות המזרח". נוסח התפילה של היהודים האשכנזים מוצאו בגרמניה והוא מבוסס ביסודו על חיבור בין נוסח התפילה של הגאונים לבין נוסח התפילה הארץ-ישראלי הקדום.
במהלך הדורות הושפע נוסח אשכנז מהכרעותיהם ההלכתיות של חכמי אשכנז. כאשר יהודים אשכנזים עזבו את גרמניה לארצות מזרח אירופה הם הביאו עמם את הנוסח האשכנזי. לאחר שתנועת החסידות חיברה את נוסח ספרד במקום נוסח אשכנז, האחרון כבר לא היה הנוסח הבלעדי של יהדות אשכנז באירופה.
במזרח אירופה היו פילוגים חריפים בין החסידים והמתנגדים בכמעט כל הקהילות הגדולות, ופילוג זה השתקף גם בנוסחי התפילה בבתי הכנסת השונים בעיר. לעומת זאת נוסח אשכנז נשאר הנוסח הכמעט-בלעדי במערב אירופה ובמרכזה, וכן אצל מהגרים יהודים מאירופה לעולם החדש (ארצות הברית, קנדה, מקסיקו, ארגנטינה) ולשאר ארצות דוברות-אנגלית (כגון אוסטרליה ודרום אפריקה).