פאנל טקסט
שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה … היא צורת הקטנה של המילה "שטאָט", 'עיר', כלומר 'עיירה' או 'עיר קטנה'.
-בעיירה היהודית חיו בדרך כלל כאלף עד 15,000 יהודים, שהיו כשליש או יותר מכלל האוכלוסייה המקומית. חייהם התנהלו על פי המסורת היהודית, ותחת הנהלתה של קבוצה לא רשמית של גבירים.
ספרות ההשכלה העברית והיידית, שצמחה במאה ה-19, עסקה רבות בעיירה. רוב היצירות הספרותיות מציגות ביקורת נוקבת על חיי השטעטל: על העוני המנַוון, על הקנאות הדתית ועל חוסר התוחלת של חיי אדם בה. ואולם, לצד הביקורת הנוקבת, הסופרים גם הזדהו עם היהודים האומללים, ושיבחו את נאמנותם זה לזה ולחיי המשפחה.
מידע נוסף
החיים בשטעטל מתוארים ע״י עוזבי השטעטל, אלו שעזבו לעיר הגדולה,לארץ שכנה או לעולם החדש. גדולי סופרי הידייש מרבים לתאר את התלות באותם נוטשים, אלו שנסעו מעבר לים יכלו מפעם לפעם לשלוח כסף הביתה או לקלוט קרוב נוסף מהעולם הישן בעולמם ואפילו לבוא לבקר, מי בשביל לעלות לקברי הורים, מי בשביל למצוא כלה.
שלושת חתני פרס נובל, ש"י עגנון (מבוצ'ץ'), יצחק בשביס-זינגר (מבילגורי) ואלי ויזל (מסיגט) – וכן הסופרים (בעברית וביידיש) שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים, יוזף רות ושלום אש; האמן מארק שאגאל וכותבי זיכרונות חיים צ'מרינסקי, יחזקאל קוטיק, יחזקאל קרמרמן ורבים נוספים הגיעו מהשטעטל וכתבו עליו.