פאנל טקסט
ה"רנסנס" של נשות אשכנז
חינוך הילדים והילדות נועד להכשירם לתפקידיהם כבוגרים בחברה היהודית.
הבנים למדו קריאה וכתיבה בבית הכנסת ובבית המדרש,
ואילו הבנות יועדו לתפקידים הנשיים המסורתיים של ניהול הבית.
למרות זאת, קהילות אשכנז בימי הביניים התאפיינו במעורבות נשית עמוקה בחיי הקהילה וההלכה.
נשים למדו תורה, היו להן סידורי תפילה משלהן,
ולעתים הן שימשו אף מוהלות, שוחטות וסנדקיות בטקסי ברית מילה.
רבנו תם התיר לנשים להניח תפילין,
וקבע שלאחר מותה של אשה רכושה יעבור להוריה ולא לבעלה. פסיקותיו בוטלו מאוחר יותר.
"וביום ההוא שבו לומד הילד את האותיות הקדושות […] שמים אותו בחיק הרב שיושב ומלמדו […]
ומביאים לוח שעליו כותבים אלף, בית, גימל, דלת […]
והוא [הרב] מורח מעט דבש על הלוח והילד מלקק בלשונו את הדבש שעל האותיות"
– רבי אלעזר מוורמס, "הרוקח" (סביבות 1165–1230)
