טקסט: המסע המופלא של דונה גרציה

אשת עסקים ונדבנית אמידה ביותר. נולדה בשם ביאטריס דה לונה. (בספרדית כונתה גרציה, כלומר חן, ובעברית חנה). הוריה ברחו לפורטוגל בגירוש ספרד ב-1492 והוטבלו בעל כורחם ב-1497 עם כל יהודי פורטוגל. כשהגיעה למצוות שמעה מהוריה על שורשיה היהודיים. בגיל 18 נישאה – בחופה חשאית במרתף ובטקס פומבי בכנסייה – לדודה פרנסיסקו מנדס, יהודי אנוס (בעברית צמח בנבנישטי), בן למשפחת סוחרים שהתעשרה ממסחר בכסף ותבלינים, בעיקר פלפל שחור – מסחר בעל חשיבות עליונה לכלכלה הפורטוגלית.
ב-1538 נפטר בעלה וגרציה נשארה עם בתם הפעוטה אנה. באופן חריג לתקופה, פרנסיסקו הוריש מחצית מהונו והסמכות לניהול עסקיו לאלמנתו (המחצית השנייה לשותפו-אחיו דיוגו מנדס). גרציה הצטרפה לגיסה/דודה באנטוורפן (אז בשליטת הולנד), החלה בקריירה עסקית ענפה ומוצלחת והפכה לאחת הנשים העשירות באירופה. השתמשה בהונה לחלץ אנוסים נרדפים מידי האינקוויזיציה ולהבריחם לאימפריה העות'מנית. ב-1544 עברה לוונציה שם היהודים הגלויים חיו בגטו. לכן המשיכה לנהוג כלפי חוץ כנוצרייה. ב-1549 עברה לדוכסות של פררה בצפון איטליה שם חיה לראשונה כיהודייה גלויה ושינתה שמה לנשיא. היא מימנה את תרגום התנ"ך ללדינו ו"תנ"ך פררה" הוקדש לה. ב-1522 נענתה להזמנת הסולטן סולימאן הראשון לעבור לקושטא בטורקיה, שם הייתה פעילה מאד בקהילה. בנתה בתיכנ"ס, ישיבות ובתי חולים. אחד מבתי הכנסת שבנתה דונה גרציה עודנו עומד באיזמיר ונקרא "לה סניורה". העובדה שבית הכנסת נקרא רק 'הגברת', בלי ציון שמה המפורש הוא עדות למעמדה הבולט בקרב יהודי ספרד.
ב- 1556 פעלה לארגן חרם כלכלי (מוצג בדיורמה) על העיר האיטלקי אנקונה, בה אנוסים פורטוגלים הואשמו בחזרה ליהדות ונדונו למוות. בזכותה הסולטן ניסה להתערב לטובת הנאשמים אולם החרם היה שנוי במחלוקת בקרב היהודים ובסופו של דבר כנראה לא היה משמעותי בהשלכותיו. ב-1561 חכרה את טבריה מהסולטן והחלה לבנות את העיר וליישב בה יהודים. דונה גרציה התכוונה להתיישב בעצמה בטבריה אולם ב-1569 נפטרה בקושטא, בטרם הגשימה את חלומה לעלות לארץ.