חותמת של השען אברהם רובין

חייב לדעת

במרכז החותמת ציור של שעון, מתחתיו שתי מילים, הראשונה "רובין" השניה מחוקה.
היתה שייכת לאברהם רובין (נפטר 1960), שהיה שען מוכשר. לדברי המשאילים, צאצאיו, אברהם רובין הורשה לעזוב את תחום המושב ולהתיישב בחרקוב בזכות עבודתו כשען. אכן יהודים בעלי מקצועות מסויימים הורשו להתיישב בערים, משיקולים כלכליים.
החותמת הזו מאוחרת למהפכה הבולשביקית, מפני שהשם "רובין" נכתב באופן שונה לפני המהפכה, מכיוון שהבולשביקים ביטלו חלק מהאותיות. בנוסף צורת החותמת, משולשת, היא צורת מודרנית שלא ידועה בחותמת מלפני המהפכה.

אמא של יפים רובין מספרת כי לפי המידע מחמותה (אלמנתו של יפים רובין הסבא) היהודים גרו בתחום המושב, אולם היה אסור לגור בחרקוב. רק יהודים שעסקו במקצועות חשובים והצטיינו בהם קיבלו אישור לגור עם המשפחות בחרקוב. אברהם רובין היה שען עם ידי זהב ולכן קיבל אישור מיוחד כזה.
אצל החותנים שלה היתה ספריה עשירה וכל הספרים הישנים היו מוחתמים בחותמת הזו שכנראה שייכת לסבא.
חמותה הראתה לה רק חותמת אחת, את החותמת הזו, אולם גיסתה (אחות האבא) אמרה שהיו כמה חותמות. לפני 5 שנים היא ויפים (הבן שלה) נסעו לטיול שורשים בחרקוב וביקרו מישהי שהיתה אישתו השניה של אבא של יפים. היא שמרה את החותמת שעברה במשפחה ומסרה להם אותה.

אברהם בן משה רובין היה הסבא של אבא של יפים. נפטר ב1960.