חומש עם תרגומים לארמית, ערבית-יהודית ופרסית-יהודית, ופירוש רש"י

חייב לדעת

העובדה שלצד נוסח המסורה ותרגום אונקלוס לארמית (מן המאה השלישית) מופיעים הן התרגום לערבית-יהודית מאת רבי סעדיה גאון (882–942) והן התרגום לפרסית-יהודית מאת רבי יעקב טאווס (המאה ה-16) מעידה על התפוצה הגאוגרפית הרחבה שיועדה לחומש. בנוסף הודפס באותה שנה בבית הדפוס גם חומש עם תרגום ליוונית (באותיות עבריות) וללאדינו, לצד אונקלוס ופרוש רש"י.
בית הדפוס העברי הראשון, הוקם ע"י ישראל נתן שונצינו בעיר סונצינו באיטליה 1483, והספרים הראשונים שהודפסו היו מסכת ברכות וביצה של התלמוד הבבלי. הדפוס של המשפחה נדד בין ערים שונות באיטליה. בעקבות התנכלויות עזב בשנת 1528 גרשם שונצינו (נכדו של מקים הדפוס ישראל נתן) ובנו אליעזר את איטליה, עם הציוד, ומשם דרך סלוניקי לקונסטנטינופול וחידשו שם את בית הדפוס שלהם עד 1547 (שותפו המשיך להפעיל את בית הדפוס עד 1554). צאצאים אחרים הפעילו בית דפוס בסלוניקי ובקאהיר. הדפיסו בין היתר גם ספרים ביוונית, לטינית ואיטלקית וכתבי קודש עבור מו"ל אחרים.