חולצה מקורית של ה-Soup Nazi ומצקת בחתימת לארי תומס, שגילם את הדמות בסדרה
"סיינפלד"
ארה"ב, 1995
כותנה ופלסטיק
באדיבות אורי סגל, מנכ"ל MUGO
חייב לדעת
אחד הפרקים המצוטטים ביותר בסדרה "סיינפלד" הוא פרק 116, "נאצי המרקים". הפרק עוסק בשף המפעיל דוכן מרקים מוצלח, אך מנהל אותו בקפדנות יתרה ואינו מוכן למכור מרק למי שאינם עומדים בכללים. התנהגותו גורמת לארבעת גיבורי הסדרה לכנותו "נאצי המרקים" (Soup Nazi). המוסכמה התרבותית שלפיה ליהודים מותר לצחוק על המשטר הנאצי לא נולדה בסדרה "סיינפלד". אחד היוצרים הראשונים שצחקו על היטלר בקולנוע ההוליוודי היה מל ברוקס – יהודי גם הוא – בסרטו "המפיקים" )1968). גם את סדרת הטלוויזיה המצליחה "הגיבורים של הוגאן" Hogan’s heroes), 1965–1971), שהציגה באור קומי את המתרחש במחנה שבויים בגרמניה הנאצית , כתבו והפיקו יוצרים יהודים.
מידע נוסף
סיינפלד
שלושה מן השחקנים הראשיים בסדרה – ג'רי סיינפלד, ג'וליה לואי-דרייפוס וג'ייסון אלכסנדר – הם יהודים, וכמוהם גם לארי דייוויד, שיצר את הסדרה לצד סיינפלד עצמו. קומדיית המצבים הטלוויזיונית הזו, הנחשבת לסדרה המצליחה בכל הזמנים בארצות הברית, נתפסה כמייצגת של עשור ושל תרבות עירונית מודרנית, ומתייחסת בהומור למוצאו היהודי של גיבורה. וכמו כל סדרה מצליחה בעולם, היא הונצחה בעשרות פריטי אספנות, החל בחולצות ובכובעים וכלה במודלים של אתר הצילומים. הומור יהודי הוא כיום חלק מן המיינסטרים האמריקאי. הצלחת הסדרה "סיינפלד" הביאה בשנות התשעים של המאה העשרים לגל של קומדיות טלוויזיוניות על יהודים. ב-1994 הפך השיר "חנוכה סונג" ששר אדם סנדלר להמנון של גאווה יהודית. שרה סילברמן משתמשת במוצאה היהודי כדי להעלות שאלות מטרידות לגבי גזענות. היום אינך צריך להיות יהודי כדי להבין בדיחה על מישהו שעושה "קוועטשינג" או על אדם המתנהג ב"חוצפה".
