ועשו לי מקדש

עשה לי מקדש מדגים את הביטוי הרב צדדי של הקודש, מגדיר את הקשר בין הממלכות הפנימיות והחיצוניות וכן בין האנושי והאלוהי ובו זמנית, מגדיר את הרצון הקולקטיבי לביטוי רוחני שקושר בין שפות ותרבויות. עברית וערבית משולבת היא חלק בלתי נפרד מעבודתו של אהרוני בפיסול, על נייר, פסלים מזכוכית חרוטה ומיצבים מתאימים למקום ומיצבי אמנות פומבית. יצירות האמנות של אהרוני מאופיינות בעיסוק בזמן ובטקסט כמדיום, ועניין בחקר דואליות, כמו החיבור בין דת למדע, ומערכות היחסים השזורות של תרבויות שונות לכאורה. חלק גדול מעבודותיו כולל חפצים או סמלים מסורתיים – כגון חפצים תרבותיים או טקסטים קדושים – שקבלו הקשר חדש וחדורים במשמעות המבקשת מהצופה להטיל ספק במשמעותם החברתית/תרבותית המקובלת או לשקול מחדש.