דיורמה: פילון האלכסנדרוני חוזר מרומא לאלכסנדריה, 40 לסה"נ
חוקרים מעריכים כי יהודי אלכסנדריה היו כ-40 אחוז מאוכלוסיית העיר בתקופה הרומית. רבים מהם היו אמידים והשתלבו בתרבות ההלניסטית תוך שמירה על יהדותם.
פילון האלכסנדרוני היה אחת הדמויות המזוהות ביותר עם מיזוג תרבויות זה. הוא נחשב לאבי הפילוסופיה היהודית, כונה "אפלטון היהודי" וכתב ביוונית. הדיורמה שלפניכם מציגה אותו בשובו ממסע לרומא, שם נאבק בגזרות נגד היהודים.
חייב לדעת
פילון האלכסנדרוני(Philo of Alexandria/Philo Judaeus) 15 לפנה"ס עד 45 לספירה, לימים מכונה ידידיה הכהן, פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה מצרים, פרובינציה באימפריה הרומית. בן למשפחת כהנים עשירה ומיוחסת, נצר לאצולה החשמונאית ולבית הורדוס. יוליוס קיסר העניק אזרחות רומית לאביו (או סבו), ואחיו החזיק בתפקיד רם של גובה מיסים. כתביו ממזגים בין עקרי היהדות והפילוסופיה היוונית ובהמשך הייתה להגותו השפעה משמעותית על הנצרות.
בשנת 40 לספירה פילון עמד בראש משלחת לרומא שביקשה לייצג את יהודי אלכסנדריה בפני הקיסר גאיוס קליגולה, ולתבוע הגנה על זכויותיהם. מולם היתה משלחת של תושבי אלכסנדריה ההלניסטים שטענו טענות קשות כנגד היהודים. בתקופה זו שרר מתח רב בין תושבי אלכסנדריה היהודים והיוונים, שראו עצמם כאזרחים הלגיטימיים הבלעדיים של העיר. פילון האשים את היוונים בתוקפנות כלפי היהודים ואת המושל הרומי של מצרים, פלאקוס, באחריות לסבלם של היהודים. פילון טען שהמושל עודד את הפרעות נגדם, אפשר להמון המתפרע לגרשם מבתיהם, ולהכניס בכוח פסלים של קליגולה – בדמות אל – לבתי הכנסת בעיר. בכתביו פילון ציין שקהילת יהודי אלכסנדריה מנתה לפחות מיליון איש, ושאלפים רבים הותקפו או נרצחו. פילון גם יצא נגד כוונתו של הקיסר להקים פסל בצלמו בבית המקדש בירושלים (שם פילון כנראה ביקר פעם אחת), וטען שזו פרובוקציה מכוונת שמטרתה לגרום ליהודים להתמרד ולמות, למען עקרונות אמונתם.
המשלחת חזרה מאוכזבת מרות (בדיורמה מוצגת ההפלגה חזרה לאלכסנדריה). הקיסר מנע מפילון ללמד סנגוריה על היהודים וגירש אותו בכעס ובאיומים. פילון עודד את היהודים באומרו שאלוהים בוודאי יעניש את הקיסר. (מעניין לציין שפחות משנה לאחר מכן קליגולה נרצח בגיל 28).
מידע נוסף
הדיורמות עוצבו ב-1978 על ידי לסלי ג'יימס גרדנר (1907-1995) מעצב ואומן גרפי בריטי. בפרוץ מלח"ע ה-2 מונה לקצין תחבולה והטעייה ראשי. המצאתו של צבא דמה – טנקים, מטוסים וספינות מתנפחים – גרמו לאויב הגרמני לטעות ולחשוב שהמשאבים הבריטים גדולים בהרבה ממה שהיו במציאות. במהלך הקריירה שלו הוא פעל בתחומים רבים (בין היתר היה אחראי לעיצוב ספינת הפאר QE2), ובעיקר נודע בשל עיצוב תערוכות רבות שהוצגו בפסטיבלים, ירידים ומוזיאונים באנגליה וברחבי העולם.
• פילון האלכסנדרוני זכה לאזכור בכתביו של יוסף בן מתיתיהו שהתייחס להיותו מפורסם מאד וכן לעושר והשפעה של משפחתו. הוא סיפר את סיפור המשלחת, אם כי בפחות פירוט מאשר פילון עצמו שתיעד את האירוע בכתביו שלו.
• ניתן לראות בפרעות נגד יהודי אלכסנדריה בשנת 38 לספירה כפוגרום הראשון. אחת מתוצאותיו הוא שהיהודים, שעד אז חיו בשניים מחמשת הרובעים של העיר, גורשו מבתיהם, שנבזזו, ונדחקו למעין גטו בחלק מאד מצומצם של הרובע הנותר.
• פילון כנראה לא שלט בעברית ובכתביו הנרחבים שעסקו בתורה ובמדרש היהודיים הסתמך על תרגומים ליוונית. עבורו זה לא היה חיסרון כי מבחינתו תרגום השבעים השתווה למקור העברי גם בקדושתו. על אף שזכה להשכלה הלניסטית והעיד על עצמו כמבקר נלהב בתיאטרון, בתחרויות אגרוף ובמרוצי מרכבות, הגדיר את עצמו כיהודי אדוק.
• כתביו של פילון לא השתמרו כלל בידי היהודים, (אולי, בין היתר, כי יצא בהתקפות מרות נגד הממסד הרבני), אלא בידי הנוצרים. (חלק ניכר השתמר דווקא בתרגומים לארמנית.) השפעתו על הפילוסופיה והתיאולוגיה הנוצרית הייתה כה משמעותית עד שהירונימוס הקדוש (347-420) הגדיר את פילון כאחד מאבות הכניסיה. יש חוקרים המעריכים שחז"ל כן היו מודעים להגותו ואף התפלמסו עם דעותיו, מבלי לציין אותו ישירות , אך בכל מקרה השפעתו על ההגות היהודית הייתה שולית.
• מי שחידש את העניין היהודי בפילון, ומי שכינה אותו בשם ידידיה, היה רבי עזריה בן משה מן האדומים,(Bonaiuto dei Rossi) , היסטוריון וחוקר יהודי- איטלקי בן המאה ה-16.
• מושב כפר ידידיה בעמק חפר נקרא על שמו של פילון האלכסנדרוני, לכבוד העובדה שהמימון הראשוני להקמת הישוב, באמצע שנות השלושים של המאה העשרים, הגיע מיהודי אלכסנדריה.
