דיורמה: טקס חלוקת בגדים לתלמידי חכמים ולילדי בית הספר בסלוניקי, המאה ה-17

חייב לדעת

קהילת יהודי סלוניקי הייתה במשך מאות שנים הקהילה היהודית-ספרדית הגדולה באירופה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. היותה עיר גדולה וחשובה בעלת רוב יהודי לאורך זמן היא תופעה כמעט ייחודית לסלוניקי. היא כונתה " ירושלים דבלקן" ו-"אם ישראל" . (la madre de Israel)
הפריחה המשמעותית של קהילת סלוניקי באה בעקבות גירוש ספרד (1492). לעיר הגיעו אלפי יהודים מספרד ופורטוגל ושינו את פניה לחלוטין. היהודים האנוסים שהגיעו, חזרו לרוב ליהדותם ונחשבו בעיני הרבנות המקומית יהודים לכל דבר. שפת הקהילה הייתה לאדינו. לראשונה נוצר רוב יהודי, בשבתות ומועדי ישראל הנמל ורוב המסחר בעיר שבתו. במהלך הזמן הוקמו עשרות בתי כנסת, ספריות וישיבות שהצמיחו רבנים גדולים ביהדות הספרדית. הוקמו גם בית מדרש לפיוטים ולזמרה ומוסד ללימוד מדעים.
באמצע המאה ה-16 האוכלוסייה היהודית בסלוניקי נאמדה ב -20,000 איש. למרות שריפות ומגיפות שפקדו את העיר במהלך המאה ה-17 היהודים שגשגו ומספרם גדל לכשלושים אלף, למעלה ממחצית האוכלוסייה. (שאר התושבים התחלקו לשני שליש מוסלמים ושליש נוצרים). בזכות הקשרים ההדוקים עם קהילות בצרפת, הולנד, מצרים, וערי איטליה, בפרט ונציה, היה לסוחרי סלוניקי היהודיים יתרון רב במסחר הבינלאומי. יהודים עסקו בין היתר באריגת משי, בצביעת צמר ובתכשיטנות וכן עבדו במכרות הזהב והכסף באזור. הם עסקו ביצוא של תבואה, כותנה וצמר ונשים יהודיות התמחו בגידול טבק. גם כאשר משברים באימפריה העות'מאנית הביאו לירידה במסחר, הקהילה הוסיפה להיות אבן שואבת לתלמידי חכמים.
הקהילה הייתה מאד מאורגנת וממוסדת. היהודים בעיר התחלקו לכשלושים עדות. ראשי העדות, שנבחרו כל אחד ע"י עדתו, היו מתכנסים מדי פעם להחליט על תקנות לכלל הקהילה ועל שיעורי המס שכל עדה תשלם לשלטונות. בדיורמה מוצגת מעשה של גמילות חסדים מאורגנת מטעם הקהילה – טקס חלוקת בגדים לתלמידי חכמים וילדי בית ספר.