"מי שלא ראה דיופלוסטון (=בית הכנסת הגדול) של אלכסנדריא של מצרים, לא ראה בכבודן של ישראל"
מודל אילוסטרציה של בית הכנסת באלכסנדריה
איור: אסף חנוכה
מידע נוסף
בית הכנסת מתקופת התלמוד נחרב בשנת 115 לספירה, המבנה היה אולם גדול, מוקף שתי שורות ספסלים לישיבת ה'שרים' – אישים חשובים. (על שמם נקרא בית הכנסת דיופלוסטון, שכן 'דיו' משמעו שניים (דו), 'פלו' הכוונה לשרים, ו'סטון' פירושו ספסלים.) באמצעיתו הייתה בימת עץ, עליה עמד 'חזן הכנסת' (-השמש). (יש הכותבים שגם שליח הציבור עמד שם, אחרים טוענים שהוא עמד בקידמת בית הכנסת.) בבית הכנסת היו 71 כיסאות עשויים מזהב, שהיו מיועדים לחברי ה'סנהדרין' (-מוסד נשיאותי שהקימו היהודים לזכר הסנהדרין). שטח האולם היה עצום בגודלו. בזמני שיא הכיל 1,200,000 או 60,000 איש (תלוי בגירסאות בגמרא). הישיבה בבית הכנסת הייתה מחולקת לפי המקצועות. החייטים ישבו במרוכז, הנפחים, הצורפים וכן הלאה. בצורה זו, גם איש זר שנקלע לעיר מצא עד מהרה את מקומו בין חבריו למקצוע. בשל גודלו, לא יכלו לשמוע את שליח הציבור בכל שטח בית הכנסת. בשל כך היה עומד השמש על הבימה האמצע, וכשהגיע שליח הציבור לסיום ברכה היה מניף 'סודרין', סימן לעניית אמן.