דגם: בית הכנסת הפורטוגזי

בית הכנסת הפורטוגלי הוקם ב-1675 בליבו של הרובע היהודי מול בית הכנסת האשכנזי (שנבנה ב-1671). הוא תוכנן בידי האדריכל אליאס באומן, שנודע כמתכנן כנסיות פרוטסטנטיות.

במאה ה-17 חיו באמסטרדם, זו בצד זו, שתי קהילות יהודיות, שהיו שונות זו מזו מבחינה תרבותית וכלכלית: יהודים שמוצאם מספרד ומפורטוגל שנאלצו להמיר את דתם לקתולית אך שמרו בסתר על יהדותם עד שחזרו אליה בגלוי, ויהודים אשכנזים שבאו מגרמניה וממזרח אירופה. שתי הקהילות נבדלות בשפת הדיבור היומיומית – לאדינו ויידיש, בפרנסות – "הפורטוגלים" עסקו במסחר ומעמדם הכלכלי היה איתן ולעומתם האשכנזים היו עניים, וכן נבדלו גם ברקע התרבותי ממנו הם מגיעים. שתי הקהילות נהנו ממידה רבה של אוטונומיה ומחירות דתית ברוח הפרוטסטנטיות ההולנדית.

עד היום לא חובר בית הכנסת לרשת החשמל- ביום אולם התפילה מואר באור השמש החודר דרך 72 חלונות ובלילה דולקים בו מאות נרות ליד המושבים ובנברשות מפוארות ומאירים את באיו (יש הטוענים כי מספר הנרות הוא 613 כתרי"ג המצוות ביהדות). בחצר בית הכנסת מצויים מבני קהילה, הכוללים את הרבנות והספרייה המשמשים את יהודי אמסטרדם גם היום.

אווירת החופש והחירות האינטלקטואלית ששררו בעיר משכו אליה אנשי רוח, ועררו מחשבה ויצירה גם בקרב יהודייה. כזה היה ברוך שפינוזה (1632-1677), אחד האישים הבולטים והשנויים במחלוקת בקרב הקהילה הפורטוגלית. שפינוזה, שהיה סוחר ופילוסוף, הוחרם על ידי מנהיגי הקהילה בגלל דעותיו הרציונליסטיות וכפירתו בהתגלות האלוהית. הוא סירב לוותר על השקפותיו ועזב את הקהילה מרצונו החופשי. שפינוזה לא התנצר והחברה ההולנדית אפשרה לו לחיות ולעבוד מחוץ לקהילה, מה שלא היה מקובל בקהילה היהודית באותה תקופה, ובזאת להיות ל"יהודי החילוני" הראשון בהיסטוריה.