בית הכנסת הגדול טלומצקה רחוב טלומצקה בוורשה, פולין.
חייב לדעת
נחנך בשנת 1878 והוחרב בידי הנאצים בשנת 1943. כיום שוכן במקום גורד שחקים שבאחת מקומותיו נמצא אולם כנסים של המכון ההיסטורי היהודי.
תקנות בית הכנסת דרשו מן הבאים להקפיד על לבוש מהודר וקבעו תשלום גבוה על מקום ישיבה. כתוצאה מכך, פשוטי העם לא יכלו להתפלל בו. לנוכח המחאה הציבורית שהתעוררה עקב כך, החליט הוועד המנהל לאפשר כניסה חופשית לבית הכנסת בכמה מועדים בשנה
מידע נוסף
הקהילה היהודית ובית הכנסת וורשה:
במאה ה-19 הגיעו לוורשה יהודים מגרמניה, מליטא ומרוסיה ובהם משכילים שדיברו שפות זרות, מלבד יידיש ועברית, והיו בעלי דעות ליברליות ובעלי מודעות פוליטית וחברתית. בעיר התהוותה שכבה חדשה של יהודים, "האורתודוקסים המודרניים" שהיו משכילים ואמידים שזה מקרוב קיבלו את מלוא זכויותיהם בעקבות האמנציפציה. אלה ביקשו לשלב את ההתפתחות התרבותית המודרנית עם מסורת יהודית אורתודוכסית.
בית הכנסת הגדול והמפואר, תוכנן בידי אדריכל נוצרי איטלקי שישב בפולין, ליאנדרו מרקוני. סגנון בנייתו ניאו-קלאסי מובהק, והוא נבנה ביוזמת הציבור היהודי הדתי המשכיל. חזיתו של בית הכנסת מרשימה מאד וכוללת מרכיבים קלאסיים: עמודים קורינתיים וגמלון. מעל לאולם התפילה נישאת כיפה ענקית ושלוש כיפות קטנות יותר בצדי המבנה ובחזיתו. אולם התפילה נועד לציבור גדול של מתפללים. מקומות הישיבה היו ערוכים בשורות ומכוונים אל ארון הקודש והבימה, ובקומה העליונה עוגב.
טובי החזנים ומוסיקאים ידועים פעלו בבית הכנסת, שנודע כמרכז של יהדות הפולנית המשכילה והאורתודוכסית.
תקנות בית הכנסת דרשו מן הבאים להקפיד על לבוש מהודר וקבעו תשלום גבוה על מקום ישיבה. כתוצאה מכך, פשוטי העם לא יכלו להתפלל בו. לנוכח המחאה הציבורית שהתעוררה עקב כך, החליט הוועד המנהל לאפשר כניסה חופשית לבית הכנסת בכמה מועדים בשנה.
בית הכנסת הופצץ במאי 1943, והריסתו סימלה את חיסול מרד גטו ורשה.
שתי מנורות עמדו בחזית הבניין, ועל פי המסורת, היו במכוון מעט שונות מאלו של בית המקדש וזאת כדי להימנע מחיקוי מדויק של כלי המשכן.
