גרטל (אבנט חסידי)
המשמש בין היתר לריקוד
עם הכלה בחתונה
ישראל, 2020
ריון ארוג
אוסף המוזיאון
חייב לדעת
גארטל הוא חגורה שנהוג לחגור על גבי הבגדים בזמן התפילה, בעיקר בקרב החסידים מהמגזר החרדי.
קיימים סוגים ועיצובים רבים ושונים לגארטל בהתאם לזרם הדתי שאליו משתייך הלובש. כמות החוטים שממנו ארוג הגארטל וצורת הלבישה שלו משתנה בין הזרמים השונים.
הגארטל הנלבש בזמן התפילה נועד לחצוץ בין החלק העליון של הגוף לבין החלק התחתון. המנהג נוצר בהשפעת חלוקי הכהנים, הלבוש היה כתונת ללא לבוש תחתון וההלכה הגדירה כי צריך למנוע מהלב לראות את האיברים המוצנעים של הלובש בזמן התפילה. בנוסף, לבישת גרטל מייצרת מצג של לבוש מכובד, האדם הדתי מתלבש במיוחד ומכבד את האל לפני התפילה.
בחתונה חסידית מהזרם החרדי משתמשים בגרטל לריקוד המצווה "מצווה טאנץ", המצווה לשמח חתן וכלה. בריקוד זה הכלה רוקדת עם אביה, אב החתן ו/או הרבי ללא אחיזת ידיים פיזית. מצד אחד הכלה אוחזת ברצועות הגארטל ובצד השני אוחז בגארטל גבר שאינו בעלה, המרחק בין הרוקדים יכול להגיע עד לעשרים מטרים, הרוקדים נעים בתנועות מדודות ומוכרות. בעבר, הריקוד נערך במעגל המשפחה הקרוב לאחר שרוב האורחים פרשו מהחתונה והתקיים באווירה אינטימית. כיום, הריקוד נערך באמצע החתונה כשמאות חסידים מקיפים את הכלה מכל צדדיה ועל כך יש ביקורת רבה בעולם החרדי שהריקוד מפר את כללי הצניעות המקובלים ומתיר לאלפי חסידים לראות אשה רוקדת מולם.
מידע נוסף
הגארטל לרוב בצבע שחור ולעיתים בצבע לבן. הגרטל ארוג מ-18 חוטים – כמנין ח"י, ישנם הארוגים מ-26 חוטים – גימטריה של שם הוי"ה, ישנם הארוגים מ-36 חוטים – כמנין ל"ו, ועוד. הגארטל הפולני ארוג מ-32 חוטים כמנין ל"ב, ומשתלשלים ממנו 17 חוטים כמנין טו"ב.
בחתונה החסידית בת זמננו עומדים זה מול זה שני טקסים מרכזיים: החופה שבתחילת החתונה וריקוד המצווה שבסופה. מבחינות רבות, ניתן לראות הנגדה בין החופה לבין ריקוד המצווה, הן מבחינה רעיונית-הצהרתית, והן מבחינה חווייתית-ביצועית. בחתונה החסידית החופה, המנוהלת על-ידי רב, היא מעמד הלכתי ופורמלי, המתאפיין בסדר, באווירה רצינית, ובהפרדה בין המינים, ועשיר בסמלים המשותפים לקבוצות נרחבות בעולם היהודי. לעומתה, ריקוד המצווה, המנוהל ע"י בדחן, נתפס כמנהג בעל משמעויות מיסטיות, המתאפיין באווירה אנרגטית ואישית, תוך קרבה בין המינים, ועשיר בסמלים קבליים ובתכנים הפרטיקולריים לחצרות חסידיות ספציפיות. מבנה החתונה בשלמותה, המשלב בין החופה לבין ריקוד המצווה מאפשר לשדר ולעצב עמדה מורכבת ומרובדת לגבי מקומם של הזוגיות והמיניות בחייה של המשפחה החסידית. הביצוע הטקסי המשתנה מחצר חסידית אחת לחברתה, מאפשר לסמלים הדומים כביכול לתפקד באופנים שונים בהתאם לתפיסות העולם השונות של החצרות.
לקריאה נוספת
5 דברים שלא ידעת על גרטל – כתבה, כובע חליפה וגרטל -בלוג , לא כשר ריקוד המצווה – כתבה , סרטון של רקוד המצווה -סרטון, מצווה טאנץ– בלוג, ביקורת על מצווה טאנץ – כתבה , בית התפוצות – בלוג
