ג'וֹמָה שׇׇׇׇׇׇאהׅי אַבְר (מעיל לגבר) וקַלְפָּאק (כובע לגבר)

חייב לדעת

יהדות בוכרה הוא הכינוי של הקהילה היהודית שהתקיימה תחת אמירות בוכרה (בין השנים 1920-1500), במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. הקהילה, כמו האמירות, נקראה על שם עיר הבירה בוכרה שבאוזבקיסטן, אבל כללה קהילות בישובים אחרים כמו העיר סמרקנד.
בוכרה היתה אמירות מוסלמית והיהודים חיו בה במעמד של בני חסות לא-מוסלמים וכאזרחים מדרגה שניה. חלו עליהם הגבלות שונות שנועדו להמחיש את מעמדם הנחות ואף להשפיל אותם, בין היתר בתחום הלבוש. הגברים היהודים נאלצו לחגור חגורת חבל מעל מעיליהם (בניגוד לחגורה מעוטרת שחגרו המוסלמים) ובצאתם לרחוב לחבוש את כובע התׅילְפַּכּ, כובע שחציו התחתון פרווה שחורה וחלקו העליון בד שחור. אולם בכל מובן אחר בגדיהם של יהודי בוכרה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 הלמו את סגנון הלבוש הנפוץ בקרב שכניהם המוסלמים, ביניהם ניתן היה למצוא תלבושות מפוארות עשויות אריגים יקרים, שנלבשו בטקסים משפחתיים או בחתונות. גם בגדי היומיום היו עשויים אריגים צבעוניים ומרהיבים.
רוב המעילים והשמלות בבוכרה רחבים וארוכים וגזרתם פשוטה ביסודה, מעילי גברים נקראים ג'וֹמָה: בגד עליון ארוך הפתוח בחזית וכנפותיו חופפות מעט. הצווארון עשוי כצווארון צעיף התפור לתוך הבגד. הג'ומה המוצגת עשויה בד משי צבוע הצביעת איקט אופיינית לאיזור. מעיל כזה היה נלבש בסביבה יהודית, ומעליו בארועים מיוחדים ניתן היה ללבוש ג'ומה מפואר יותר, מקטיפה רקומה בחוטי זהב.
בג'ומה המוצגת ישנם לולאה וכפתור שנוספו בשלב מאוחר יותר ואינם אופייניים למעילים ג'ומה.
טכניקת הצביעה של הבד, איקט, אופיינית לבוכרה ומקורה במזרח ומרכז אסיה. בטכניקה זו נצבעים החוטים עוד לפני האריגה, בהתאם לדגם שאותו יארגו בהמשך על הנול. את אגודות החוטים טובלים במספר צבעים שונים ונוצרת זליגה קלה בין הגוונים, כך במהלך האריגה הדוגמה המתקבלת לא מתוחמת באופן חד ומובהק ונוצר מראה צבעוני אופייני לצביעת האיקט.
ַקלְפָּאק (כובע):
הגברים היהודים היו חייבים ללבוש ברשות הרבים כובע התׅילְפַּכּ אולם בסביבה יהודית לבשו יהודי בוכרה כובעי-כיפות מסוגים שונים, ססגוניים ורקומים, בהתאם לנסיבות ולארועים מיוחדים. כובע הקלְפָּאק עשוי בגזרה קבועה המורכבת מארבעה משולשים המחוברים ביניהם למעין עיגול/כיפה עם חוד, אליו מחברים רצועה המקיפה את הראש. כל אחד מארבע המשולשים נרקם בפני עצמו כל שהדוגמה על הכובע מחולקת גם היא לארבע. הקלפאק לרוב קשיח ומרופד בבטנה של בדים קישיחים או קרטון.