בגדי אסיר של צבי פרייגרזון (1900–1969), שנשלח לעבודות כפייה בסיביר בגין פעילות ציונית
ברה"מ (רוסיה), שנות החמישים של המאה העשרים
כותנה
מתנת משפחת צבי פרייגרזון, לזכרו של הסופר
חייב לדעת
פרייגרזון היה סופר ומשורר שכתב בעברית – דבר שהיה אסור בברה"מ. בשנת 1949 נתפס בידי הקג"ב ונשלח בשל כך לעשר שנים במחנה עבודה בסיביר. כתביו, שהועברו לארץ בחשאי ופורסמו תחת שם העט א.צפוני, תורגמו בשנים האחרונות לרוסית וזכו לתפוצה רחבה ולהוקרה.
צבי בן ישראל פרייגרזון נולד בשנת 1900באוקראינה. מדען וסופר, שבכל שנות חייו התמיד בדבקותו ואהבתו לעמו ולשפה העברית. פרייגרזון, שגדל בבית עם חינוך ציוני מילדותו, כתב ספרים בעברית בסתר בימי רוסיה הקומוניסטית. הוא היטיב לשיר, ניגן בכינור, צייר וכתב שירים. בשנת 1913 נשלח ללמוד בישראל בגימנסיה הרצלייה, ומאחר ולא יכל לחזור לשם לאחר ביקור הוריו ברוסיה, עקב פרוץ מלחה"ע הראשונה, המשיך את לימודיו בגימנסיה רוסית באודסה. בשנת 1919 נסע למוסקבה והמשיך את לימודיו באקדמיה להנדסת מכרות ככימאי. היה איש מדע בולט ומורה מוכשר.
בשנת 1927 החל פרייגרזון לפרסם שירים. שיריו פורסמו בכתבי-עת ספרותיים בארץ.
בשנת 1934, כשהתגבר הטרור בברית המועצות, כתב בעברית רק מעט ובסתר ופסק לפרסם את יצירותיו. בשנת 1949 נדון פרייגרזון לעשר שנות מאסר בסיביר. בשנת 1955 שוחרר חזר לעבודה מדעית ולכתיבה בעברית.
בשנת 1969 נפטר בטרם הצליח לעלות ארצה. אפרו הובא למנוחות בארץ ביוני 1970.
יצירותיו הן תעודה ספרותית והיסטורית אוטנטית לגסיסתה של התרבות העברית בתקופת השלטון הסובייטי. פרייגרזון תיאר את הטרגדיה, של יהודים שדגלו בקומוניזם ובבד בבד האמינו שיוכלו לשמור על הצביון היהודי שלהם. עם זאת מבטאות יצירותיו גם אופטימיות ואהבה לאדם באשר הוא אדם
בין כתביו: "אש התמיד", "הסיפור שלא נגמר" , "מחסגר"
מידע נוסף
צבי בן ישראל פרייגרזון נולד בשנת 1900באוקראינה. אביו היה יהודי משכיל ובהיותו ציוני החדיר בבנו חינוך ציוני ואהבה לארץ ולשפה. מילדותו הצטיין בכישרונות רבים: היטיב לשיר, ניגן בכינור, צייר וכתב שירים. בשנת 1913 שלחו אותו הוריו לארץ ללמוד בגימנסיה "הרצליה". בחזרו לבית הוריו לחופשת הקיץ פרצה מלחמת העולם הראשונה, הדרכים נסגרו ופרייגרזון לא יכול היה להמשיך את לימודיו בארץ. הוא המשיך את לימודיו בגימנסיה רוסית באודסה, השתלם בנגינה בכינור ובערבים למד בישיבה. בשנת 1919 נסע למוסקבה והמשיך את לימודיו באקדמיה להנדסת מכרות ככימאי. במשך הזמן הפך לאחד המומחים הגדולים בהעלאת טיבם של אבני הפחם. היה איש מדע בולט ומורה מוכשר. בכל שנות חייו התמיד בדבקותו ואהבתו לעמו ולשפה העברית. את מקום הדת תפסה הציונות והוא הצטרף למועדון "צעירי ציון". כשפרצה מהפכת 1917 נקרע בין נאמנותו לציונות לבין אמונתו בקומוניזם. בשנת 1927 החל פרייגרזון לפרסם שירים. משיריו פורסמו בכתבי-עת ספרותיים בארץ-ישראל הוא פרסם בבמות החשובות של התקופה בארץ ישראל ( 'העולם', 'הדואר', 'התקופה', הדים', 'כתובים', 'דבר' ו'גליונות'). בשנת 1934, כשהתגבר הטרור בברית המועצות, כתב בעברית רק מעט ובסתר ופסק לפרסם את יצירותיו. מכאן ואילך היו חייו חצויים: בגלוי היה מדען רוסי מצליח בשם גריגורי איזראילוביץ', המפרסם מחקרים בנושא השבחת פחם האבן, ובסתר – סופר עברי . יצירתו העברית חזרה והתעצמה בתום מלחמת העולם השנייה עם כתיבת סיפורים קצרים ורומן בשם "בדעוך המנורה". בתקופה זו הצטרף פרייגרזון לחבורה מצומצמת של סופרים עבריים, ששרדו בברית המועצות. לחבורה זו נסתפח סוכן סמוי של ה-KGB, ששכנע את פרייגרזון וחבריו שישלחו מיצירותיהם לארץ במטרה להפלילם. כל בני החבורה, ובתוכם פרייגרזון, נאסרו. בשנת 1949 נדון פרייגרזון לעשר שנות מאסר בסיביר. בשנת 1955 שוחרר וחזר לעבודה מדעית ולכתיבה בעברית .בצאתו לגימלאות היה מבלה את שעות הפנאי בספריה, כשהוא רכון על ספרים עבריים, בהם השקיע את כל ישותו ונפשו. בשנת 1969 נפטר בטרם הצליח לעלות ארצה. אפרו הובא למנוחות במשק שפיים ביוני 1970. אשתו וילדיו עלו לישראל, והעבירו את עזבונו הספרותי למרכז קיפ – לחקר הספרות העברית שבאוניברסיטת תל-אביב. צבי פרייגרזון הוא הסופר האחרון בברית המועצות, שהמשיך לפרסם בעברית. יצירותיו הן תעודה ספרותית והיסטורית אוטנטית לגסיסתה של התרבות העברית בתקופת השלטון הסובייטי. פרייגרזון תיאר את הטרגדיה, של יהודים שדגלו בקומוניזם ובבד בבד האמינו שיוכלו לשמור על הצביון היהודי שלהם. עם זאת מבטאות יצירותיו גם אופטימיות ואהבה לאדם באשר הוא אדם בין כתביו: הרומן "בדעוך המנורה" נתפרסם ב- 1966 תחת הכותרת "אש התמיד" בשנת 1976 פורסמו זיכרונותיו ממחנות ההסגר. לאחר מותו נאספו סיפוריו ונכללו בספר "חבלי שם" (1985) . מעיזבונו פורסם הספר "הסיפור שלא נגמר" (1991), שכולל מבחר משיריו והרומן הבלתי גמור שלו "רופאים" . בשנת 2012 פורסמו זיכרונותיו ממחנות ההסגר במהדורה אקדמית מוערת "מחסגר", יומן זיכרונות מהמאסר בברית המועצות.
בשנת 2008 נחנך רחוב על שמו בתל אביב בטקס חגיגי במעמד ראש העיר.
