אנדרה קרטס (1894–1985)
עיוות דלת, 1984
הדפס כסף ג'לטיני
באדיבות אוסף ליאוניד וטטיאנה נבזלין
קרטס, צלם יליד הונגריה, נודע בזכות תרומותיו פורצות הדרך לקומפוזיציה הצילומית. בשנת 1984, חמישים שנה לאחר סדרת "עיוות" (Distortion) האיקונית שלו, שב וצילם סדרת המשך בפריז. הדימויים הרפאיים מעלים על הדעת התגלמויות טהורות של הלא-מודע.
חייב לדעת
אנדרה קרטס נולד בשם אנדור קון, אומן להיות סוחר בבורסת המניות אך התעניין בצילום מגיל צעיר. הצילום החל כתחביב אך הפך לשליחות, והוא עבר לפריז בשנת 1925. לאחר שנתיים הוצגו עבודותיו בתערוכת יחיד בגלריית האמנות או סקרה דה פרינטמפס. וב1928 הפך לצלם עיתונות. עבודתו ידועה בזוויות המצלמה הלא רגילות ובנושאים הבוערים ותרמה תרומה משמעותית לצילום מודרני. בדומה לצלמים יהודיים אחרים בפריז בתקופתו, קרטס ביקש להגר עם עליית הנאציזם. הוא עבר לניו יורק בשנת 1936 ועבד עבור חברת המדיה העולמית במשך יותר מ30 שנה. למרות שקרטס חי במהלך שתי מלחמות העולם וחווה תהפוכות משמעותיות ברחבי אירופה, הפוליטיקה מילאה תפקיד מועט בתמונותיו. הוא יישר קו עם תנועת הדאדא והעדיף ליריקה ועיוות על פני המציאות, הוא יצר תצלומים אמנותיים שעדיין רודפים את המתבונן. צילם את הרחובות והפנים של עיר שעדיין מלקקת את פצעי הקרב שלה, אולם צילומי השחור-לבן שלו התמקדו באינטימי ובמציצנות: גרם מדרגות לולייניות, בניין מרוחק מבעד ללוח השעון, קבוצת אנשים בפיקניק חברתי מאחורי העצים. בביקור בשוק הפשפשים קרטס קונה מראה מעוותת , ומייצר כמאתיים דיסטורשנים תוך כמה שבועות. במילותיו של האמן עצמו: "רכשתי בשוק הפשפשים שתי מראות מעוותות – מסוג הדברים שנמצאים בפארקי שעשועים. עם האור הקיים ועדשה ישנה שהמציא הוגו מאייר, היו לי כמה תובנות משעשעות. חלק מהתמונות דומות לפסלים, בעוד שאחרים הפכו גרוטסקיים ומפחידים".
עבודה זו נעשתה בטיול לפריז שנה לפני מותו מזכירה את העיוותים המוקדמים יותר שעשה בשנות ה-30.