אלפרד אייזנשטדט השיעור הראשון בבית הספר טרומפי לבלט, ברלין

חייב לדעת

אלפרד אייזנשטדט, כונה ע"י חבריו "אייזי", נולד בדירכאו, פרוסיה המערבית (כיום פולין). בשנת 1898 למד באוניברסיטת ברלין ושירת בצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, לימד את עצמו צילום בזמן שעבד כמוכר כפתורים וחגורות והפך לצלם פרילנס. ב1929 קיבל את המשימה הראשונה שלו שהזניקה את הקריירה המקצועית שלו – טקס פרסי הנובל בשטוקהולם. ב1935 היגר לניו יורק לאחר שניצל בקושי מהשואה באירופה. ב1936 נשכר לעבודה במגזין לייף ואחר שהציג עבודות קודמות שלו ונשאר שם עד מותו ב1995. במהלך הקריירה שלו צילם אייזנשטדט נושאים מגוונים הנעים מהפגישה הראשונה בין היטלר למוסליני, התוצאות של ההפצצה על הירושימה, אמריקה לאחר השפל הגדול ועד לפורטרטים של ג'יי אף קנדי, אלברט איינשטיין ומרלין מונרו וכן תמונות קודרות של אנשים מהשורה באמריקה ובאירופה. אמנם הנושאים בצילומיו מגוונים מאוד ורחוקים אחד מהשני אולם כולם קשורים יחד בנקודת המבט הרעננה של אייזנשטדט והיכולת שלו לתפוס רגעים חשובים בהיסטוריה האנושית. היה בין הראשונים להשתמש במצלמה 35MM, צילם תמונות גלויות לב עם האור הקיים ועזר להגדיר את האמנות בצילום עיתונאי. התמנות שלו אפשרו לאנשים ולארועים לדבר בעד עצמם, תפקידו היה למצוא ולתפוס את סיפור הרגע. מוגדר כאבי צילום העיתונות, הציג באינספור תערוכות, פרסים ומדליות. עד למותו ב1995 עדיין צילם והגדיל את האוסף שלו במגזין לייף ביותר ממאה אלף נגטיבים. תמונה זו צולמה בגרמניה לפני המלחמה בבית הספר לבלט בברלין. הוא תופס את הרקדניות הצעירות בכיתה. בדומה לציירים האימפרסיוניסטיים כמו אדגר דגה, ההשראה לאייזנשטדט נובעת מלהיות מאחורי הקלעים, רגעים מיוחדים יומיומיים של הרקדניות נחות או בחזרות. בתמונה זו הוא תופס את מבטה של אחת התלמידות הצעירות על רקדנית אחרת במראה לפניה. הוא החשיב את עצמו כצלם תיעודי, התופס את המציאות ומתעד את מה שהוא רואה. הוא ידוע באמירתו: "יותר חשוב להתחבר לאנשים מאשר מלהתחבר למצלמה"