איור של מנורה מבית הכנסת בסרדיס

הסיפור שמאחורי המנורה

מספר פרופסור דיויד מיטן, פרופסור לאומנות וארכיאולוגיה בדימוס באוניברסיטת הרווארד, לשעבר האחראי על החפירות בסארדיס, והיום כבן 80: "הגעתי לראשונה לסארדיס ב-1959 כסטודנט דוקטורט ואני מתעסק בחפירות בסארדיס מאז. ב-1962 החלטנו לחפור תעלה לאורך מקום שבו עמדה ערימת הפסולת שעליה שפכנו את האדמה שהוצאנו מרחוב העמודים שמצאנו ב-1961. רצינו לראות עד כמה החנויות הביזנטיות היוצאות לרחוב מגיעות מזרחה. חפרנו ומצאנו שהחנויות אכן ממשיכות מזרחה. הדבר הראשון שמצאנו הייתה חנות ובה קנקן מקרמיקה וקערה עשויה ברונזה. כשחקרנו את הקנקן במעבדה מצאנו שיש עליו כיתוב האומר "שייך ליעקב הזקן". לכן, סביר להניח שהחנות הזו הייתה שייכת לזקן שהיה חבר בקהילת בית הכנסת. אולם, כשמצאנו זאת, לא הבנו מה המשמעות. כשהמשכנו לחפור, ציפינו למצוא את הצד הדרומי של הרחוב שבו בדרך כלל יש את בית המרחץ והגימנסיה של היישוב. אולם, במקום זאת מצאנו חדר ברוחב 18 מטר שעל רצפתו מוזאיקות רבות וחומרים רבים שנמצאים בתוכו.

לא ידענו במה מדובר עד שרכז השטח של האתר המשיך לחפור במקום בזמן שכולנו יצאנו לחופש של שלושה ימים. כשחזרנו, הרכז הפתיע אותי כשסיפר לי שהבניין שלי, המלא במוזאיקות, הוא בית כנסת! אנחנו נדהמנו לגמרי והתרגשנו מאוד כשהוא סיפר שמצא משטח המונח על עמודים שעליו חרוטים מנורה, לולב ושופר ולידם כתובות בעברית! לאחר תקופה הצלחנו לפנות את קידמת המבנה. חשבנו שזה מבנה מרובע וקטן. מאחר וכתובות בעברית לא תמצאנה בתוך העיר עצמה ובית הקברות היה מחוץ לעיר סארדיס, הבנו שמבנה זה חייב להיות בית הכנסת.

כשחזרנו למקום ב-1963, חפרנו את ההיכל הראשי לכל אורכו, שהוא בערך באורך מגרש כדורגל! בקצה המערבי יש אכסדרה מקושתת ושישה זוגות עמודים לכל האורך שכנראה החזיקו את גג עשוי מעץ. מצאנו הרבה דברים מפתיעים.

בנוסף לכיתובים בעברית, מצאנו הרבה אומנות שמציגה דימויים. למשל מצאנו שולחן שיש ענק שאמנם נמחץ, אבל רגליו היו עשויים מפסלים של נשרים עם כנפיים פרוסות האוחזות ברקים בתוך טלפיהם. זה נשמע דומה לזאוס ולא תצפה למצוא דבר כזה בבית כנסת. אולם, אנחנו היינו מודעים לכך שהיו קהילות יהודיות עתיקות שברצון רב מילאו את בתי הכנסת שלהם עם אמנות המציגה דימויים מהתנ"ך. בנוסף מצאנו 20 ייצוגים שונים של מנורות. המעניין במיוחד הוא המנורה הסוקראטית – מעין פסל מנורה ענק ומרשים שלא היה בשימוש.

אני לא יהודי אבל רוב חברי הטובים הם יהודים וחלקם ניצולי שואה. בעבר נפל בחלקי להביא אותם לסארדיס ולסייר עמם בהיכל העתיק שהיה שייך לעמם. ברגעים הללו אני מרגיש את הזכות גדולה להיות מעורב בחפירות הללו ומציאת בית הכנסת העתיק במקום.