איור: ולטר בנימין, פילוסוף

חייב לדעת

מגדולי ההוגים במאה ה-20, ממייסדי מחקר התרבות-החזותית, פילוסוף, מתרגם, מבקר ספרות, ומסאי גרמני. נולד בברלין, בקיסרות הגרמנית, למשפחה יהודית מתבוללת מקרב הבורגנות הגבוהה. היה לאיש רוח פורץ-דרך ששכלל את השוטטות העירונית לדרגת אמנות וחקר בין-השאר אזורי-תווך, פרצות, פסאז'ים, תרגום וצילום. עסק בפילוסופיה, בביקורת-התרבות, בהיסטוריה ובסוציולוגיה. שילב בהגותו בין אידיאליזם ורומנטיציזם גרמניים, לבין מרקסיזם ומיסטיקה יהודית. נודע בהשפעתו העצומה על התיאוריה של האסתטיקה, ביקורת-הספרות והמטריאליזם ההיסטורי. שם קץ לחייו בגבול צרפת-ספרד, משסבר כי לא יוכל להימלט מפני הנאצים. יצירותיו המרכזיות: "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני", "תזות על מושג ההיסטוריה" ו"פרויקט הפסאז'ים".

לקריאה נוספת