דהיר )צו( מלכותי המאפשר ליהודי שלמה קורקוס
לסחור במוגאדור
מרוקו, 1843
המקור בארכיון משפחת קורקוס, ירושלים
דהיר מלכותי הוא צו המעניק זכות או הגנה מטעם השליט המוסלמי לנתין או לקבוצת נתינים. דהיר זה נשלח מהח'ליפה מולאי מוחמד (בן הסולטאן) אל מושל מוגאדור באוגוסט 1843. מטרתו היתה לאפשר ליהודי שלמה קורקוס לסחור בחופשיות ובביטחון בעיר מוגאדור.
הדהיר נפתח במלות שבח על שלמה קורקוס, ואחריהן נכתב כי "היהודי שלמה קורקוס הוא היהודי שלנו המטפל בכמה מעסקינו, התחשב איפוא בכך, קבל אותו בסבר פנים יפות. אין הוא מבקש משרה ממשרות היהודים ולא דבר מלבד בטחונו האישי… כה יתן לך אלוהים טובה, אמן".
חייב לדעת
מרוקו מאופיינת בשלטון פוליטי סמכותני ודתית, שבו למונרך יש כוח מוחלט והוא יכול לפרק את הפרלמנט כרצונו.
מידע נוסף
הדהיר תמיד מתחיל בברכה דתית ונחתם תחת הכותרת "מפקד המאמינים". הוא חסין מכל תהליך שיפוטי, ומשמש כמקור החשוב ביותר לחקיקה במרוקו. הדהיר מבסס וממחיש את הכוח המוסדי המוחלט והבלתי מוגבל של הריבון המרוקאי. בזמנו, הדהיר היה אחד המאפיינים המרכזיים של מערכת השלטון במרוקו. מה שמייחד את הדהיר מצורות אחרות של ביטויים פוליטיים הוא שהוא נובע מהסמכות הדתית של המונרך. הוא נתפס כטקסט קדוש וכחקיקה פוליטית כאחד – דבר שמציג בבירור את האבסולוטיזם המלכותי של גוף השלטון המרוקאי. בהתאם למסורת האסלאמית הרחבה יותר, הפרלמנט והאסיפות הפוליטיות המקומיות נתונות לכוח החוקתי של הריבון המלכותי.
מוגדור היא האי המרכזי בארכיפלג אילה פורפואר הסמוך לאסאווירה במרוקו. לאחר שהייתה תחת שלטון צרפתי, פורטוגזי וספרדי, מוגדור זכתה בעצמאות ב-1944 עם עצמאותה של מרוקו. במאה ה-18 הפכה מוגדור למקום מפגש לרבים מהיהודים. בנוסף, הסולטן סידי בן עבדאללה יישב מספר רב של משפחות סוחרים יהודיות במוגדור במטרה לנצל טוב יותר את קשרי המסחר של היהודים עם סוחרים יהודים באירופה.
