קמיע הנושא את השם המפורש ואת דמותו של אברקסס תל בית ירח, המאה השנייה – המאה הרביעית לסה"נ
המטיט
באדיבות רשות העתיקות
אבן חן ששימשה קמיע, ועליה חרוט ביוונית השם המפורש (IAW) ושמו של המלאך מיכאל (MIXAHA). בצדה האחר מוצגת דמותו המגוננת של אברקסס, יצור בעל ראש תרנגול, גוף אנושי ורגלי נחשים.
חייב לדעת
המפגש התרבותי היהודי-יווני בעולם העתיק היה בעיקרו תהליך של שאילה חד-צדדית מהלא-יהודי ליהודי, למעט בתחום המאגיה בו היתה שאילה הדדית, מפני שהמאגיה מדגישה את היעילות ופחות עוסקת בכשרות וטוהר המוצא. שימוש בשמות קדושים יהודיים כמו שם האל ( יהו -IAW ביוונית) או שמות המלאכים (מיכאל, גבריאל, אוריאל) נפוצים גם בכתובות מאגיות שאינם של יהודים. הם מנותקים מההקשר העברי של השם ונתפסים כשם מאגי קדוש שמובנו לא ברור (לפעמים אף נוספו להם סיומות יווניות) ומופיעים לצד שמות או דמויות של אלים לא יהודיים. כך למשל בצדה השני של הגמה הזו מופיעה דמותו של אברקסס, ישות גנוסטית המזוהה גם עם השמש, שמיוצג באופן גרפי כדמות עם רגלי נחשים וראש של תרנגול. על אף מקורו הפגאני הברור של אברקסס, המאגיה היהודית אימצה אותו בשלב מוקדם והוא מופיע באותיות עבריות על קערות השבעה ועל קמעות מתכת מגולגלים, כמו זו שמוצגת בויטרינה.
