צייר הנחשב לאבי האימפרסיוניזם, וחיבר את המניפסט של זרם זה באמנות. בעבודתו ניסה ללכוד את החולף והמשתנה ולקבע אותו על הבד. צרפת, המאה ה-19
חייב לדעת
פיסארו נולד בשנת 1830 באיי הודו המערבית, אז בשלטון דנמרק, למשפחת אנוסים ממוצא ספרדי. בגיל 12 נשלח לפריז ללמוד בפנימייה. כעבור חמש שנים שב לבית אביו והחל לעבוד עמו בעסק המשפחתי; בד בבד צייר פיסארו את נופי האי הקאריבי בו גדל ואת תושביו.
בשנת 1855 שב לפריז למרות התנגדות אביו ונרשם ללימודים בבית הספר הגבוה לאמנות. שם פגש את קלוד מונה ופול סזאן ואמנים נוספים חברי התנועה האימפרסיוניסטית.
בשנת 1870 עזב פיסארו יחד עם קלוד מונה את צרפת בשל מלחמת צרפת–פרוסיה, והשניים התיישבו בלונדון. באנגליה שהה כשנה, שבמהלכה נשא אשה. מונה ופיסארו התרשמו מאוד מציירי הנוף האנגלים ואט-אט החלו לגבש דרכם בזרם עצמאי, שלימים ייקרא "אימפרסיוניזם". תמונותיהם, שנראו ממבט קרוב מדי כמריחות צבע לא מובנות, הפכו ממרחק מסוים לעשירות בפרטים, אם כי מטושטשים מדי בעיני מבקרי האמנות בני התקופה, שלא חיבבו את הסגנון החדש ודחו את עבודותיהם של פיסארו ומונה. לאור עמדת המבקרים השניים לא מצאו מקום להצגת יצירותיהם, וקיימו תערוכה עצמאית (בשנת 1874). בעקבותיה, הציג פיסארו את יצירותיו בתערוכות נוספות, שזכו להצלחה מסוימת. פיסארו היה אב לשבעה ילדים והתקשה לפרנס את משפחתו. הוא זכה להצלחה כלכלית רק אחרי גיל 60. ראייתו כהתה בשל מחלה, אך למרות זאת המשיך לצייר עד ימיו האחרונים. בשנת 1903 נפטר, והותיר אחריו כ־1,600 ציורים.
על הציור:
בציור רואים את קאמי פיסארו עם הקרחת והזקן, כך צוייר גם בדיוקן העצמי שלו. הציור מצוייר בטכניקה אימפרסיוניסטית, אשר מאופיינת במשיכות מכחול קצרות ונקודתיות של צבעים טהורים וחזקים, מרקם גס ועבה, קומפוזיציה מופשטת ושקטה וחוסר דגש בפרטים. בציור יש רפרנס לציור של קאמי פיסארו, של אישה קוצרת חציר בשדה.