יצא מתצוגה – אמה לזרוס (1849–1887)
שירי אמה לזרוס
ארה"ב, 2015
אוסף המוזיאון
חייב לדעת
אמה לזרוס (1849–1887)
משוררת יהודייה ילידת ארצות הברית. שני הוריה היו צאצאים של מהגרים ותיקים מאוד: אביה היה נצר למשפחה שהגיעה מגרמניה, ואמה הייתה בת למשפחה יהודית ממוצא פורטוגזי שחצתה את האוקיינוס האטלנטי עוד לפני המהפכה האמריקאית. לזרוס עצמה הייתה מעורבת מאוד בקליטת ניצולי הפוגרומים שהגיעו לחופי אמריקה, מה שעורר את המשוררת הצעירה אמה לזרוס להיאבק למען בני עמה הנרדפים. אחד השירים שחיברה בהשראת האירועים הקשים אלו חקוק למרגלות פסל החירות ומקדם את פניהם של מהגרים ומהגרות לאמריקה עד עצם היום הזה. עם מותה בטרם עת, בגיל 38 ממחלת הודג'קין, הפכה לזרוס למעין קדושה ליהודים שנתפסו להתעוררות של שלהי המאה ה-19
שירי אמה לזרוס
"הבו לי את בניכם היגעים והעניים, ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין, את הפליטה האומללה של חופיכם המשופעים. שילחו אותם אלי, חסרי הבית וסחופי הסער, בפנס אאיר בואם בשער זה"
וכך הפכה לזרוס בשירה את גברת החירות לאמא מאמצת אל חיקה את המהגרים והפליטים הבורחים מאימת "העולם הישן". לזרוס שמה בפיה של "גברת החירות" את הקריאה הנרגשת בכתבת הסונטה "הקולוסוס החדש", שמתנוססת למרגלותיו. משמעות המילה "קולוסוס" היא "פסל ענק", (והכוונה היא לפסל של אל השמש הליוס, שהוקם ברודוס במאה השלישית לפני הספירה)